<h1>עץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ הלכ' קידושין פ"ב</h1>
<h2>דף כג:</h2>
הכל כשרין לשליחות, חוץ מחרש שוטה וקטן, שאינן בני דעת, וגוי, שאינו בן ברית, שנאמר [במדבר י"ח], תרימו גם אתם, מה אתם בני ברית אף שלוחכם. ועבד אע"פ ששליח לדבר ממון פסול בשלחות קדושין וגטין, שאינו בתורת גטין וקדושין.
<h2>דף סג:</h2>
אע"פ שמצוה יותר לאיש ולאשה לקדש בעצמם, יכולים לקדש על ידי שליח, בין האיש לשלוח קדושיו, בין האשה גדולה לקבל קדושיה. והעושה שליח לקבל קדושין צריך לעשות בפני שני עדים, אבל איש שעשה שליח לקדש אין צריך לעשותו בעדים, שאין מקום לעדות בשליחות רק להודיע אמיתות הדבר, לפיכך [אם הודו] השליח והמשלח אין צריכין עדים כשליח הגט ושליח להפריש תרומה ודוגמתן, שלוחו של אדם כמותו ואין צריך עדים.
<h2>דף עח.</h2>
קדושי כסף או שטר אין צריך ליתן הקדושין בידה, שאם זרקם בידה וחיקה וחצרה ושדה שלה מקדשת. עמדת ברשות הבעל יתן לידה או לחיקה. עומדת [ברשות שהיא של שניהם וזרק לה קדושיה מדעתה ולא הגיעו לידה או לחיקה הרי זו מקודשת קדושי ספק וכו', היו עומדים ברשות] שאינה לשניהם או ברשות הרבים וזרק קדושין, קרוב לה שיכולה לשומרן ולא הוא מקדשת, קרוב לו שיכול לשמרן ולא היא אינה מקדשת, מחצה על מחצה ששניהם יכולים לשמרו או אין יכולים, או ספק קרוב לה ספק קרוב לו ואבדו קודם שיגיעו לידה, ספק מקדשת.
<h2>דף פא:</h2>
המקדש בביאה יאמר לה, הרי את לי לאשה בבעילה זו, ומתייחד עמה בפני עדים ובועלה. ומסתמא דעתו על גמר ביאה וכשיגמר ביאתו תהיה מקדשת. אפילו בעלה שלא כדרכה מקדשת.
<h2>דף פט:</h2>
אשת איש שפשטה וקבלה קדושין מאחר בפני בעלה מקדשת לשני, שהאשה שאמרה בפניו, גרשתני, נאמנת, חזקה אינה מעיזה פניה בפני בעלה כרב המנונא. וכן פסק ר"י מדמקשה התלמוד ממנו ברוב מקומות. קדשה אחר שלא בפני בעלה אין קדושין תופסין בה עד שתביא ראיה שנתגרשה קודם קבלת קדושין, שכל שלא בפניו מעיזה.
